Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 9b

מַתְנִי' לֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר סָמוּךְ לַמִּנְחָה עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל. לֹא יִכָּנֵס אָדָם לַמֶּרְחָץ, וְלֹא לַבּוּרְסְקִי, וְלֹא לֶאֱכוֹל, וְלֹא לָדִין, וְאִם הִתְחִילוּ — אֵין מַפְסִיקִין. מַפְסִיקִין לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִלָּה.

Traduction

MISHNA: After having dealt with the limited and defined topic of the halakhot of carrying out on Shabbat, the mishna begins to deal with the halakhot of Shabbat chronologically, beginning with activities that one may not perform prior to the onset of Shabbat. With regard to one’s daily conduct, the mishna says: A person may not sit before the barber adjacent to the time of minḥa until he recites the afternoon prayer. And a person may not enter the bathhouse and may not enter to work in a tannery [burseki]. And he may neither begin to eat a meal nor to sit in judgment until he prays. And however, if they already began engaging in those activities, they need not stop and recite the Amida prayer. The tanna articulated a principle: One stops engaging in all of these activities to recite Shema and one does not stop to recite the Amida prayer.

Rachi non traduit

מתני' לא ישב אדם לפני הספר. להסתפר:

סמוך למנחה. קודם למנחה:

עד שיתפלל. שמא ישכח ולא יתפלל והא אפילו בחול נמי והא דתני הכא משום דדמי להא דתני גבה לא יצא החייט במחטו ע''ש עם חשכה שמא ישכח ויצא משתחשך:

ולא יכנס. סמוך למנחה:

לא למרחץ כו'. וטעמא דכולהו משום שמא ימשך עד שיעבור זמן תפלה:

ואם התחילו. אחת מכל אלו:

אין מפסיקין. אלא יגמור ואח''כ מתפלל ובגמרא (דף י.) מפרש בדאיכא שהות לגמור קודם שיעבור הזמן:

מפסיקין לק''ש. דאיתא מדאורייתא:

ואין מפסיקין לתפלה. ובגמרא (דף יא.) פריך הא תנא ליה רישא:

Tossefoth non traduit

מתני' לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. והא דאמר בערבי פסחים (דף צפ:
ושם) ערבי שבתות וערבי ימים טובים לא יאכל עד שתחשך היינו אפילו התפלל לא יאכל כדמפרש התם כדי שיכנס לשבת כשהוא בתאוה אבל לא התפלל אפילו בשאר ימים נמי אסור כדאמר הכא:

ואם התחילו אין מפסיקין. אפילו התחילו באיסור כדמוכח בסוכה (דף לח.) גבי מי שבא בדרך ואין בידו לולב נוטלו על שולחנו ופריך למימרא דמפסיקין והא תנן אם התחילו אין מפסיקין ולא משני דהכא בהתחילו בהיתר וגבי לולב התחילו באיסור דמצפרא זמניה הוא וה''נ משמע בגמ' דקאמר כיון דשרי המייניה לא מטרחינן ליה ויתיישב נמי הא דקשה בגמרא גבי לימא תהוי תיובתא דריב''ל:

גְּמָ' הֵי ''סָמוּךְ לַמִּנְחָה''? אִילֵּימָא לְמִנְחָה גְּדוֹלָה — אַמַּאי לָא? הָאִיכָּא שְׁהוּת בַּיּוֹם טוּבָא! אֶלָּא סָמוּךְ לְמִנְחָה קְטַנָּה.

Traduction

GEMARA: First, the Gemara seeks to clarify: Which ''adjacent to minḥa,'' in other words, adjacent to which minḥa is the mishna referring? There is a difference between the time of greater minḥa [minḥa gedola], which begins approximately a half hour after noon, and the time of lesser minḥa [minḥa ketana], which begins approximately two and a half hours before sunset. The Gemara elaborates: If you say that it is prohibited to perform all of these activities adjacent to minḥa gedola, why not? Isn’t there still much time remaining in the day? Rather, the mishna means adjacent to minḥa ketana.

Rachi non traduit

גמ' מנחה גדולה. התחלת זמן תמיד של בין הערבים מכי מתחיל להעריב דהיינו מחצי שבע ולמעלה דהא חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם וקודרת כנגדה למטה ואינה נוטה לשום צד ומחצי ז' ולמעלה נוטה ברקיע למערב סמוך למנחה מהתחלת שבע:

מנחה קטנה. בט' ומחצה שהיו רגילין שלא לאחרו יותר מכן כדאמרי' בתמיד נשחט סמוך לה מתחילת י':

אִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין. נֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, אָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּטְעוֹם כְּלוּם קוֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה.

Traduction

The Gemara asks: In that case, if they started, they need not stop. Let us say that this will be a conclusive refutation of the opinion of Rabbi Yehoshua ben Levi, as Rabbi Yehoshua ben Levi said: Once the time of the afternoon prayer has arrived, it is prohibited for a person to taste anything before he recites the afternoon prayer. The implication is that even if one began to eat he must stop.

Rachi non traduit

אם התחילו אין מפסיקין - בתמיה ויעבור הזמן לימא תהוי תיובתא כו' דקתני הכא יגמרו סעודתם

Tossefoth non traduit

אין מפסיקין. ודוקא בדאיכא שהות ביום להתפלל כדמשמע בגמרא דקאמר במנחה לא שכיח שכרות משמע דאין לו להפסיד תפלת מנחה ובסוכה (ג''' שם) בהדיא מוקי מתני' בדאיכא שהות דמשני אמה שהבאתי לעיל הא דאיכא שהות והא דליכא שהות:

לימא תהוי תיובתא דר' יהושע בן לוי. משמע ליה דאפילו התחיל מפסיק מדאמר אסור לטעום וא''ת לוקי מתניתין בהתחיל בהיתר דאשכחן גבי הבדלה (ע''פ דף ק'.) דקאמר נמי כי האי לישנא אסור לאדם לטעום כלום קודם שיבדיל ואפ''ה משמע אם התחילו בהיתר אין מפסיקין דקאמר התם הכי אמר רב הבדלה אינה קובעת וה''מ דקבעי ואכלי אבל אתחולי מעיקרא לא מתחלינן ויש לומר דאם התחילו אין מפסיקין משמע ליה אפילו התחילו באיסור כדפירש במתני':

לָא: לְעוֹלָם סָמוּךְ לְמִנְחָה גְּדוֹלָה — וּבְתִסְפּוֹרֶת בֶּן אֶלְעָשָׂה. וְלֹא לַמֶּרְחָץ — לְכוּלַּהּ מִילְּתָא דְּמֶרְחָץ. וְלֹא לְבוּרְסְקִי — לְבוּרְסְקִי גְּדוֹלָה. וְלֹא לֶאֱכוֹל — בִּסְעוּדָה גְּדוֹלָה. וְלֹא לָדִין — בִּתְחִלַּת דִּין.

Traduction

Rather, that explanation is rejected and the Gemara says: Actually the mishna is referring to adjacent to minḥa gedola, and the statement of Rabbi Yehoshua ben Levi is dealing with adjacent to minḥa ketana. In response to the question: If the mishna means adjacent to minḥa gedola isn’t there significant time remaining in the day? The Gemara explains that each of the activities enumerated in the mishna is performed in an especially time-consuming manner. When the mishna said: A person may not sit before the barber, it was referring to a haircut of ben Elasa, whose haircut was very complicated and required several hours to complete. When the mishna said: A person may not go into the bathhouse adjacent to minḥa, it was referring to all matters involved in a visit to the bathhouse; not only washing, but also washing one’s hair, rinsing, and sweating. And he may not enter the tannery adjacent to minḥa, the reference is to a large tannery where there are many hides that require tanning and he must initiate the tanning process from the beginning. And he may not enter to eat, the reference is to a big meal, which lasts a long time. And he may not enter to sit in judgment, refers to a judge who enters at the beginning of the trial, and, generally, it will take a long time until a verdict is reached.

Rachi non traduit

בן אלעשה. חתנו של רבי היה ופזר מעות ללמוד תספורת של כ''ג [נדרי' נא.] שהיה מספר כל ראשו ולא לגמרי אלא מניח כל השערות קצת כדי שיהא ראשו של זה בצד עיקרו של זה והיינו כסום יכסמו [את ראשיהם] (יחזקאל מ''ד:כ') ומימשיך טובא:

לכולא מילתא דמרחץ. לחוף ראשו ולהשתטף בחמין ובצונן ולהזיע:

בורסקי גדולה. עורות הרבה ובתחלת תקונן:

Tossefoth non traduit

בתספורת של בן אלעשה כו'. נראה דהכי הלכתא ושרי סעודה קטנה במנחה גדולה עד זמן תפלה ודוקא סעודה גדולה כגון סעודת אירוסין ונשואין וסעודת מילה אסור ודלא כרב אחא בר יעקב דאסר אפילו סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה דהלכה כלישנא קמא דסתם לן הש''ס ורב אשי שהוא בתראה סידר את הש''ס והלכתא כותיה לגבי רב אחא בר יעקב ואמאי דאמר לקמן מאימתי התחלת דין אין להוכיח דמתניתין איירי בתחלת הדין דלא כרב אחא דאיכא למימר דקאי אאם התחילו אין מפסיקין ומיהו סמוך למנחה קטנה אסור אפילו סעודה קטנה ואם התחילו מפסיקין ואע''ג דהש''ס אי לאו דר' יהושע בן לוי הוה מוקי לה בסעודה קטנה וסמוך למנחה קטנה ואם התחילו אין מפסיקין ולא קי''ל כר' יהושע בן לוי כדאמר בפרק תפלת השחר (ברכות כח:) מ''מ כיון דמסיק סתם הש''ס הכי משמע דבהא דאם התחילו מפסיקין קיימא לן כוותיה ודוקא בהא דאמר דאסור לטעום אפילו פירות לא קיימא לן כוותיה:

רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: לְעוֹלָם בְּתִסְפּוֹרֶת דִּידַן, לְכַתְּחִילָּה אַמַּאי לֹא יֵשֵׁב — גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשָּׁבֵר הַזּוּג. וְלֹא לַמֶּרְחָץ — לְהַזִּיעַ בְּעָלְמָא. לְכַתְּחִלָּה אַמַּאי לָא — גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִתְעַלְּפֶה. וְלֹא לַבּוּרְסְקִי — לְעַיּוֹנֵי בְּעָלְמָא. לְכַתְּחִלָּה אַמַּאי לָא — דִּילְמָא חָזֵי פְּסֵידָא בִּזְבִינֵיהּ וּמִטְּרִיד. וְלֹא לֶאֱכוֹל — בִּסְעוּדָה קְטַנָּה. לְכַתְּחִלָּה אַמַּאי לָא — דִילְמָא אָתֵי לְאִמְּשׁוֹכֵי. וְלֹא לָדִין — בִּגְמַר הַדִּין. לְכַתְּחִלָּה אַמַּאי לָא — דִילְמָא חָזֵי טַעְמָא וְסָתַר דִּינָא.

Traduction

Rav Aḥa bar Ya’akov said: Indeed the mishna can be explained as referring to minḥa gedola and actually, even our ordinary haircut is prohibited. Ab initio, why may he not sit before the barber adjacent to the time of minḥa? Due to a decree lest the scissors break, and considerable time pass until they repair the scissors or obtain others. When the mishna said: A person may not enter the bathhouse adjacent to minḥa, it is prohibited even if he is entering just to sweat. Ab initio, why may he not enter? Due to a decree issued by the Sages lest he faint in the bathhouse and considerable time elapse until he recovers. And he may not enter the tannery adjacent to minḥa, even if he intends just to examine the skins. Ab initio, why may he not enter? Due to the concern that perhaps he will notice damage to his merchandise and become anxious and come to restore what was ruined. And he may not enter to eat a meal adjacent to the time of minḥa is referring even to a small meal. Ab initio, why may he not enter? There is concern that perhaps he will come to extend his meal for a long time. And he may not enter to sit in judgment adjacent to the time of minḥa, the mishna is referring even at the conclusion of the trial. Ab initio, why may he not enter? Due to concern that perhaps he will find a reason, contrary to what he originally thought, and will overturn the verdict completely, necessitating the restart of the trial from the beginning.

Rachi non traduit

שמא ישבר הזוג. של מספרים ויהא צריך לחזר אחר זוג אחר:

למרחץ - נמי לא תימא לכולא מילתא דמרחץ אלא להזיע בעלמא

יתעלפה. פשמי''ר בלע''ז:

לעיוני בעלמא. שאין זה תחלת עשייתה ואפ''ה לכתחלה לא יכנס לה סמוך למנחה גדולה:

דילמא חזי פסידא בזביניה. שמא נתקלקלו בתוכה העורות:

ומטריד. יצטער ויהא טרוד בצערו ולא יתפלל:

וסתרו דינא. יסתרו מה שפסקו ויחזרו בהן וחוזר להיות תחלת הדין:

מֵאֵימָתַי הַתְחָלַת תִּסְפּוֹרֶת? אָמַר רַב אָבִין: מִשֶּׁיַּנִּיחַ מַעְפּוֹרֶת שֶׁל סַפָּרִין עַל בִּרְכָּיו. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת מֶרְחָץ? אָמַר רַב אָבִין: מִשֶּׁיַּעֲרֶה מַעְפָּרְתּוֹ הֵימֶנּוּ. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת בּוּרְסְקִי? — מִשֶּׁיִּקְשׁוֹר בֵּין כְּתֵיפָיו. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת אֲכִילָה? — רַב אָמַר: מִשֶּׁיִּטּוֹל יָדָיו. וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: מִשֶּׁיַּתִּיר חֲגוֹרוֹ.

Traduction

We learned in the mishna that if he began one of the aforementioned activities, haircut, bath, tannery, meal, and judgment, he is not required to stop. The Gemara asked: From when is it considered the beginning of the haircut? Rav Avin said: From when he places the barber’s wrap over his knees. And from when is it considered the beginning of the bath? Rav Avin said: From when the one entering the bathhouse to bathe removes his outer wrap, his cloak. And from when is it considered the beginning of his visit to the tannery? From when he ties the leather apron between his shoulders (Me’iri). And from when is it considered the beginning of eating? Rav said: From when he ritually washes his hands for the meal. And Rabbi Ḥanina said: From when he loosens his belt.

Rachi non traduit

מאימתי התחלת תספורת. דנימא שוב אין מפסיק כדתנן אם התחילו כו':

מעפורת. סודר ונותנו על ברכיו שלא יפול השער על בגדיו:

משיערה מעפרתו הימנו. סודרו הוא ראשון להפשטת בגדיו:

משיקשור בין כתפיו. את בתי זרועותיו שקורין ברצייר''א:

וְלָא פְּלִיגִי: הָא לַן, וְהָא לְהוּ.

Traduction

The Gemara comments: And they do not disagree. Rather this, the statement of Rabbi Ḥanina, who said that the beginning of the meal is considered from when he loosens his belt, is for us, for the people of Babylonia, who are accustomed to close their belts tightly, and therefore the beginning of the meal is when one loosens his belt. And that, the statement of Rav, who said that the beginning of the meal is considered from when he ritually washes his hands, is for them, the people of Eretz Yisrael who did not close their belts tightly, and therefore only when one washes his hands does the meal begin.

Rachi non traduit

הא לן והא להו. בני בבל היו חוגרין את עצמן בחוזק וכשאוכלין צריכין להתירם ובני ארץ ישראל לא היו נוהגין כן בהתרת חגורה קודם נטילת ידים:

Tossefoth non traduit

הא לן והא לאו. פי' בקונטרס בני בבל היו חוגרים עצמם בחוזק וכ''מ בסמוך מדקאמר הני חברין בבלאי למ''ד תפלת ערבית רשות מכי שרא המייניה לא מטרחינן ליה ורבי חנינא שהיה בא''י היה אומר לתלמידיו שהיו מבבל ורב שהיה מבבל אומר לתלמידיו שהיו מא''י לפי שדרכן היה להתרחק שלא היו יכולין לעסוק כל כך בביתם וקשה דבפרק כיצד מברכין (ברכות דף מד.) בסופו קאמר רב חסדא אמר על הארץ ועל פירותיה ור' יוחנן אמר על הארץ ועל הפירות ואמר התם לא פליגי הא לן והא להו מתקיף לה רב נחמן ארב חסדא אינהו אכלי ואנן מברכינן ומאי פריך לימא רב חסדא אומר לתלמידיו שהיו מארץ ישראל וי''ל דקים ליה שבאותה שעה לא היו לפניו תלמידים מארץ ישראל:

אָמַר אַבָּיֵי: הָנֵי חַבְרִין בַּבְלָאֵי, לְמַאן דְּאָמַר תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, כֵּיוָן דִּשְׁרָא לֵיהּ הֶמְיָינֵיהּ לָא מַטְרְחִינַן לֵיהּ, וּלְמַאן דְּאָמַר חוֹבָה מַטְרְחִינַן לֵיהּ?! וְהָא תְּפִלַּת מִנְחָה דִּלְכוּלֵּי עָלְמָא חוֹבָה הִיא, וּתְנַן אִם הִתְחִילוּ — אֵין מַפְסִיקִין. וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִשֶּׁיַּתִּיר חֲגוֹרוֹ!

Traduction

Similarly, Abaye said: Those Babylonian Torah scholars, according to the opinion of the one who said: The evening prayer is voluntary, once one of them loosens his belt, we do not impose upon him to stop his meal and pray. And the Gemara wonders: And according to the opinion of the one who said that the evening prayer is obligatory, we do impose upon him? Doesn’t everyone agree that the afternoon prayer is obligatory? And we learned in our mishna that if they started eating, they need not stop. And with regard to that halakha, Rabbi Ḥanina said: The beginning of the meal is from when he loosens his belt.

Rachi non traduit

למאן דאמר תפלת ערבית רשות. במסכת ברכות (דף כז:) מפני שהיא כנגד הקטר חלבים ואימורים שאין מעכבין כפרתן:

לא מטרחינן ליה. להפסיק אלא יגמור ואחר כך יתפלל:

ולמאן דאמר חובה כו'. בתמיה:

Tossefoth non traduit

למ''ד תפלת ערבית רשות לא מטרחינן ליה. וא''ת תיפוק ליה משום ק''ש וי''ל כגון שקרא ק''ש ונראה לר''י אפילו למאן דאמר תפלת ערבית רשות אין לבטלה בחנם אלא בשביל שום צורך כמו בשרא המייניה דהכא או אם יש שום מצוה שאינה עוברת יעשה המצוה ולא יתפלל אע''פ שהמצוה אינה עוברת אבל בחנם אין לבטלה תדע שהרי יעקב תקנה ולמה יש לבטלה בחנם ועוד דאמרינן בפרק תפלת השחר (שם כי:
ושם) שהיא כנגד הקטרת אברים שהיא כל הלילה דלא מעכבי כפרה אלא מצוה ה''נ תפלת ערבית מצוה ואין להאריך:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source